למה את לא מצליחה להביע את עצמך בצורה בטוחה ומשוחררת
וכיצד תעברי ממצב של מופנמות וסגירות לפתיחות וביטחון

עד סוף הכתבה תביני מה עוצר אותך מלהביע את עצמך כמו שהיית רוצה. למה את נסגרת כשאת ליד אנשים. כיצד תוכלי להעשיר את ארגז הכלים שלך וליישם אותם בכל אינטראקציה בצורה חופשית, זורמת ופתוחה

בכתבה הזו אספר לך למה זה קורה וכיצד את יכולה לשנות את זה
ולתת לחוכמה שלך ולכישרון שלך לצאת החוצה בכל סיטואציה. כמי שעברה את זה בעצמה, אני יכולה כבר עכשיו לומר לך שזה אפשרי.
להיות סגורה, מופנמת וחסרת ביטחון זו לא גזרת גורל.
החדשות הטובות הן שיש מה לעשות.

נעים מאוד,

אני יפעת בחר, מייסדת ומנכ"לית השתחוויה – תיאטרון, קהילה, חברה (ע"ר). בגיל צעיר יחסית החלטתי להקים ארגון שיעזור לאנשים להשמיע את קולם. כמו רוב האנשים שיזמו והקימו משהו, גם אצלי זה התחיל מכאב אישי. הייתי ילדה סגורה ומופנמת. הייתי כל כך חסרת ביטחון שאפילו בכיתה לא יכולתי להרים את היד ולהצביע על אף שידעתי את התשובה לשאלה.
היה לי מאוד קשה לדבר על הרגשות והתחושות שלי. זה הלך איתי המון שנים. חשבתי שזו אני. זה האופי שלי. שקטה, נחבאת אל הכלים, מופנמת ומאוד ביישנית.
ככל שגדלתי הבנתי שזו לא בעיה רק שלי. הבנתי שאנשים רבים ונשים רבות חוות את התחושות האלה. זה יכול להיות בעוצמות שונות אבל זה קיים. במקום העבודה או העסק הפרטי, באירועים עם אנשים חדשים ואפילו עם המשפחה. כל אינטראקציה עם אדם אחר, בה אנחנו לא מביאות את עצמנו לידי ביטוי ולעיתים אפילו בוחרות לשתוק. היום אני אישה אחרת. פתוחה ובטוחה יותר ואחרי שהבנתי מה עזר לי לעשות את השינוי הקמתי ארגון שעוזר בכל שנה ליותר מ- 500 איש ואישה ביותר מ- 50 קבוצות ברחבי הארץ, לרכוש כלים להבעה ותקשורת ולפתח את הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות שלהם.

גם את יכולה!
מה ניתן לעשות כדי להיפתח, להשתחרר ולהרגיש בנוח לדבר מול אנשים

בתור התחלה חשוב לדעת שזה קורה לנו בגלל חסמים אישיים וגם בגלל חסמים חברתיים. מחקרים מראים שנשים פחות מאמינות בעצמן ופחות בטוחות בעצמן.
בכל פעם שאני מדברת על הנושא הזה מיד אומרים לי, כן, יפעת, אבל זה ממש לא כולן.
נכון לא כולן. אבל מספיק נשים כן מרגישות ככה בשביל שנבין שיש כאן משהו שהוא לא רק שלי או שלך. דבר שני שחשוב לדעת – יש מה לעשות.
זה לא פשוט, לא קל או מהיר אבל עם התמדה ותרגול אפשר להיפתח, להשתחרר ולחזק את הביטחון העצמי שלנו. בואי נתחיל לעבור על הדברים.

כולם נראים פתוחים ובטוחים בעצמם ונדמה לך שרק את סגורה ומופנמת.

כשאנחנו נמצאות בסיטואציה שלא נוחה לנו, אנחנו מרגישות את חוסר הביטחון. אנחנו סופר מודעות לעצמנו ולמה שקורה לנו בפנים. אנחנו מרגישות שיש בנו עוצמה וייחודיות אך יש לנו חסם שמונע מאיתנו לשדר את זה כלפי חוץ. אנחנו שקועות כמעט רק בזה. כך שאין לנו יכולת להיות נוכחות בסיטואציה ולתקשר בצורה נינוחה. זה גם עובד הפוך. כשאנחנו נמצאות בסיטואציה שלא נוחה לנו ושאנחנו חסרות ביטחון בה, כדי לא לשדר כלפי חוץ את חוסר הביטחון שלנו, אנחנו "משחקות אותה" מאוד מאוד בטוחות בעצמנו מה שגורם לאותנטיות שלנו להיפגע. בשני המצבים נדמה לנו שלכולם קל ונוח חוץ מאיתנו.

מה את יכולה לעשות כדי לשנות את זה

אנחנו רוצות להגיע למצב של צמצום הפער בין מה שאנחנו מרגישות למה שאנחנו משדרות כלפי חוץ. כאן את צריכה לתרגל אותנטיות. זאת אומרת להביא לאינטראקציה את מה שאת מרגישה באותו הרגע ולהיות סלחנית עם עצמך. לא לנסות לכסות על זה מצד אחד או מצד שני לא להימנע מלדבר ולתקשר בגלל זה. כולנו בני אדם, כולנו מתרגשים, מתבלבלים, מפחדים וזה ממש בסדר לא להסתיר את זה. להיפך. זה רק יגרום לאנשים להתחבר אלייך יותר.

להצליח להגיד את מה שאת רוצה, מרגישה וחושבת כמו שהיית רוצה שזה ישמע

נשים מספרות לנו שהן לא מרוצות מאיך שהן מדברות ומביעות את עצמן. כל אישה והסיטואציה שקשה לה: מול קהל, בארוחה משפחתית, בשיווק העסק, במפגשים חברתיים וכדומה. הן מספרות שהן כל כך נלחצות שהקול שלהן רועד, הלב דופק מהר, הבטן מתהפכת והפה מתייבש. וכאילו שזה לא מספיק הן מרגישות שהן פחות רהוטות ממה שהיו מצפות מעצמן.

מה את יכולה לעשות כדי לשנות את זה

ראשית ההכרה שרוב הדברים נמצאים אצלנו בראש. סביר להניח שאם נשאל מישהו "איך הייתי?" נקבל פידבק הרבה יותר חיובי מאיך שאנחנו שפטנו את עצמנו. יש לנו נטיה מאוד להחמיר עם עצמנו. ככל שאנחנו מחמירות עם עצמנו יותר, הביטויים הפיזיים של ההתרגשות הופכים ללחץ, פחד וחרדה. יש לנו בראש תמונה של איך אנחנו אמורות לתקשר עם אחרים. אנחנו מבקרות את עצמנו ומאוד שיפוטיות. בעוד שכלפי אחרים יותר קל לנו לפרגן, להעצים ולהבין שגם אם זה לא היה מושלם, המסר עבר והתחברנו אליו. ביקורתיות ושיפוטיות עצמית גורמות לנו להיות עסוקות במחשבות המטרידות האלה במקום להתעסק בכלים ממשיים שיאפשרו לנו להשתפר ולחזק את הביטחון העצמי שלנו.

להפסיק להימנע מלדבר מול אנשים

שני הדברים הקודמים שדברנו עליהם לנו גורמים להישאר "מאחורי הקלעים" ולהימנע ממצבים שאנחנו צריכות או רוצות להביע את עצמנו בפני אנשים. זה יכול להיות ברמה האישית, במערכות היחסים שלנו, ויכול להיות גם ברמה המקצועית, בקריירה שלנו. בשני המצבים, ההימנעות גורמת לנו לתחושת החמצה כבדה. לתחושה שאנחנו נשארות מאחור.

מה את יכולה לעשות כדי לשנות את זה

לתרגל. לתרגל עוד פעם. לתרגל שוב ושוב. בפעם הבאה כשאת מרגישה שאת נשארת מאחור "מאחורי הקלעים" ולא מביאה את עצמך לידי ביטוי תתחילי בקטן. צעד אחד, שהוא יותר מבדרך כלל, אבל הוא לא מרתיע מדי. את התרגול הזה לא פשוט לעשות במצבים יומיומיים אמיתיים שהרי הם אלו שגורמים לנו להימנע מלהביא את עצמנו לידי ביטוי. לכן, צריך להוציא את התרגול מחוץ ליומיום. מרחב בטוח בו את עוברת תהליך של העצמה אישית ומתנסה בלדבר מול קהל. מה שתלמדי שם והניסיון שתצברי יחלחלו גם לחיים עצמם.

כולם ראשונים בסדר העדיפויות חוץ ממך

היומיום שלנו עמוס והשגרה מלאה בצרכים של אחרים. עבודה, קריירה, משפחה, וחברים וכמעט לא נשאר לך זמן ומקום לעצמך. ההרגל הזה מתקיים גם כשאנחנו רוצות להביע את עצמנו. הפוקוס עלייך וזה מלחיץ ומחייב. אז עדיף שהפוקוס יעבור למישהו אחר. הרגע הזה שהפוקוס עליי יכול להיות מפחיד משתי סיבות: סיבה ראשונה: אני מרגישה חשופה. כולם מסתכלים עליי וברגע הזה ממש אני צריכה להוציא מעצמי הכי הרבה. להיות מרוכזת, נאמנה לעצמי, להקשיב, ליצור ולהעביר ידע, תוכן או רגש בצורה כמה שיותר רגועה וזורמת. הסיבה השניה היא: שעכשיו תורי לדבר. עכשיו אני לוקחת את המקום את הזמן ותשומת הלב. להביא את עצמי לקדמת הבמה ולהגיד עכשיו תורי. עכשיו זו אני. גם לי יש מה לומר ומגיע לי שישמעו, הוא לא דבר פשוט. קל לנו יותר לאפשר לאחרים את המרחב הזה ופחות לעצמנו.

מה את יכולה לעשות כדי לשנות את זה

להבין שזה אמנם קל יותר ונוח יותר כשהפוקוס נמצא על מישהו אחר אך המחיר שאת משלמת הוא מחיר של צמצום והקטנה של ההוויה שלך. האם את מוכנה שזה ימשיך ככה? מגיע לך זמן שמוקדש לעצמך, מגיע לך להיפתח ולהשתחרר ולהרגיש שאת ממצה את היכולות שלך. לכן, קחי לעצמך את "הבמה" ביומיום שלך. כשתעשי את זה תפעלי בשני מישורים: 1. תתרגלי להיות במצב הזה מבחינה פיזית, איך הגוף שלך מגיב לסיטואציה. תביני מה קורה לגוף שלך כשהפוקוס עלייך ותוכלי לשנות. למשל אם את נסגרת ומתכנסת בתוך עצמך, תוכלי להזדקף ולהשתמש בתנוחות פתוחות יותר. 2. תתרגלי להיות במצב הזה מבחינה רגשית. ככל שתתנסי יותר כך הקושי הרגשי ילך ויתמתן ותגלי שזה לא כל כך נורא כמו שזה נראה.

שחיקה ואיבוד שמחת החיים

כל מה שציינתי עד עכשיו, גורמים לתחושה של שחיקה והשחיקה גורמת לאיבוד שמחת החיים. כשאנחנו לא מביאות את עצמנו לידי ביטוי ונמנעות ממצבים חדשים, כשאנחנו סגורות ומופנמות, אנחנו חוות שחיקה ותחושת החמצה. המצב הזה גורם לנו להיות פחות שמחות, פחות פתוחות להתנסויות וחוויות חדשות שמגבירות אצלנו את החיוניות, מחזירות את הניצוץ לעיניים, את ההתלהבות והסקרנות.

מה את יכולה לעשות כדי לשנות את זה

להיות חלק מקבוצה. קבוצה היא כוח. היא גם מאתגרת אותנו וגם ממלאת אותנו. אנחנו נפתחות לעולמות חדשים ומתנסות בחוויות חדשות. בקבוצה נוצרות גם חברויות ואנחנו מעשירות את עולמנו. הקבוצה תכיל את הצחוק שלנו ואת העצב. הקבוצה היא המקום לתת ולקבל ולהפוך אותך וכל אחת מהמשתתפות ליותר פתוחה, משוחררת, יצירתית ובטוחה.

התהליך שיעזור לך להיפתח, להשתחרר ולהביע את עצמך כמו שהיית רוצה

אם קראת עד לכאן הבנת שיש דרך להתגבר על החסמים, לחזק את הביטחון העצמי ולהמשיך בהתפתחות האישית שלך. זה בדיוק מה שאנחנו עושות בהשתחוויה. קבוצות נשים שעוברות יחד תהליך של שינוי, צמיחה, התפתחות וחיזוק הביטחון. אנחנו עושות את זה בדרך מהנה, משחררת וכייפית. דרך התיאטרון. נשים שאף פעם לא חשבו שיתנסו בתיאטרון ומשחק, מגיעות אלינו כדי לשדרג את ארגז הכלים שלהן. הייחודי בתיאטרון הוא שלומדים דרך הרגליים. דרך פעולה ואז האימפקט הוא עוצמתי יותר. לא מדובר רק ברעיונות ותובנות אלא ממש בעשייה שתגרום לך ליהנות, לצחוק ולהשתחרר מצד אחד ומצד שני לפתח מיומנויות תקשורת והבעה אישית מלאה בנוכחות וביטחון. בתכנית אנחנו עובדות בשלושה צירים: 1. פיתוח מיומנויות הבעה אישית וחיזוק הביטחון העצמי לדבר מול קהל. 2. לימוד טכניקות ועקרונות מעולם התיאטרון ככלים פרקטיים לחיים. 3. קבוצתיות. חיזוק תחושת השייכות לקבוצה, נתינה, הקשבה שיוצרת חברויות חדשות ותורמת להתפתחות האישית של כל אחת.

אם מהות התכנית שלנו מדברת אלייך אז כנראה שהתכנית שלנו יכולה מאוד להתאים לך.

נשים כמוך, שהשתתפו בתכניות שלנו מספרות:

מתוך 50 הקבוצות שאנחנו מפעילים ברחבי הארץ בכל שנה 12 מהן הן קבוצות תיאטרון נשים. כלומר שבחמש שנים האחרונות 720 נשים (מנהלות, מורות, אחיות, מנהלות חשבונות, בעלות עסקים, מרצות ומעוד תחומים מגוונים) מגיעות אלינו לעבור בדיוק את התהליך הזה. תראי מה הן אומרות:

"אני כל כך נהנית להכיר נשים חדשות, לחוות חוויות אחרות של הקשבה, תקשורת בין אישית, יצירתיות. תודה רבה על כל היופי, ההשראה והרצון להתמסר ללא נודע. לשחק את מי שאני ללא צורך בשליטה עצמית ולהביע בזרימה את מה שיוצא מהלב"

נכתב באנונימיות לאחר סדנה חד פעמית

"חוויה מעניינת, משחררת, מהר מאוד פעלנו כקבוצה עם אנרגיות משותפות. למדנו מהר מאוד להקשיב אחת לשנייה. לראות ולהענות, לנהל דיאלוג משותף עם 'עבר משותף'. מהנה מאוד ומעשיר. תודה רבה"

נכתב באנונימיות לאחר סדנה חד פעמית

"אני נהנית מאוד וזו חוויה אחרת בשבילי. נפלא, משחרר מעומס החיים, מהמחשבות, הפרנסה והרגשות".

מיכל, לאחר סדנה חד פעמית

"זה המקום היחיד שאני נהנית בו מחברה נשית ויכולה להתפרק בו בלי לחשוב יותר מדי".

רלי, משתתפת בקבוצת תיאטרון נשים בבני ברק

"הביטחון העצמי שלי התחזק באופן משמעותי".

ענת, משתתפת בקבוצת תיאטרון נשים בחיפה

"במהלך היום אני שומרת על איפוק בעבודה ועם הילדים. רק פה אני יכולה להסיר את כל המחסומים. לפני שהצטרפתי לקבוצת התיאטרון הקהילתי הרגשתי מאוימת בהשתלמויות שהייתי מעבירה. היום אני מרגישה בטוחה בעצמי וההשתלמויות שאני מעבירה זורמות באווירה חיובית".

שרה, משתתפת בקבוצת תיאטרון נשים בגבעתיים

"הגעתי עם תיק ריק. היום הוא מלא בכלים שמעצימים אותי בכל מה שאני עושה".

רחל, משתתפת בקבוצת תיאטרון נשים בבאר שבע

אם מצאת את עצמך בכתבה הזו וזיהית את עצמך בכל מה שדברנו עליו אז התכנית שלנו בדיוק בשבילך. בטח יש לך הרבה שאלות: מה בדיוק עושים בתכנית, אם יש לי פחד קהל איך אצליח להתגבר עליו? אף פעם לא התנסיתי בתיאטרון, איך זה אמור לעבוד?

את כל התשובות תקבלי בשיחת טלפון אשת צוות השתחוויה. בגלל שגם אני עברתי את מה שאת עוברת ואני יודעת כמה חששות יש לך. אנחנו מדברות באופן אישי עם כל אישה שמגיעה אלינו כדי לבדוק יחד איתה אם התכנית שלנו מתאימה לה.

לפרטים ולתיאום שיחת התאמה

לחצי כאן

אפשרויות נגישות (לחץ כאן לסגירה)