תיאטרון מנקודת מבט נשית

"לראות את הדברים הגדולים שנשים הצליחו לשנות…"

לאחרונה ראיתי את ההצגה "דורה – להציל את נשות שקספיר" מאת ובבימויה של אירית רצ'בסקי, במסגרת פרוייקט שחקן-יוצר בחוג לתיאטרון באוניברסיטת ת"א. גיבורת ההצגה, דורה, היא אקדמאית העומדת בפני ועדה לאישור עבודת הדוקטורט שכתבה. דמותה מבוססת על אישה אמיתית בשם דורה שהייתה מטופלת בפסיכואנליזה אצל פרויד בשנת 1900, אשר איבחן אותה כלוקה בהתקפי היסטריה. הפילוסופית הפמיניסטית הלן סיקסו כתבה מחזה ובו דורה משיבה לפרויד. רצ'בסקי, במאית תיאטרון צעירה, ביקשה לבחון את הנושא מנקודת מבט אחרת, עמוקה יותר.
 
תיאטרון על תיאטרון – נקודת מבט חדשה על דמויות שקספיר הוותיקות
הצגות רבות כבר התכתבו עם מחזות וותיקים, בין אם מתקופתו של שקספיר ובין אם מתקופות מאוחרות יותר. יצירות תיאטרון כמו "המלט", "נורה", "גבירתי הנאווה" ואפילו "סיפור הפרברים" נשענו על מחזות משנים עברו, וביקשו להסתכל עליהם מפרספקטיבה אחרת. רצ'בסקי ביקשה לבחון את יצירותיו של שקספיר מנקודת מבט נשית יותר, ולאפשר לקהל, גם אם לזמן קצר, ללבוש משקפיים אחרות. בהצגה "דורה…" היא לקחה את אותה הדורה של סיקסו והפכה אותה להיות אקדמאית פמיניסטית אשר מבקשת לכתוב דוקטורט ובאמצעותו להציל את נשות שקספיר ובמיוחד את אופליה. דורה נאבקת בוועדה שלא מאשרת את המחקר בפעם השלישית, כיוון שחברי הוועדה אינם מעוניינים שהיא תחקור את שקספיר כסקסיסט המשתיק את קולן של הדמויות הנשיות במחזותיו ומשתמש בהן כאובייקטים מיניים. דורה רוצה להציל את אופליה במיוחד כיוון שהיא נערה צעירה הסובלת מהתעללות גברית מבלי שתהיה מודעת לכך. אביה מציץ לה בכל פגישותיה עם המלט, ועל ידי כך חודר אל עולמה הפרטי ואל גופה, ואילו שקספיר הורג אותה ועל ידי כך הופך אותה לאובייקט מיני.
בזמן הויכוח הלוהט עם הוועדה דורה נשאבת אל עולמה הפנימי בו היא פוגשת את אותן דמויות שקספיריות בפולחן המוות שלהן, אופליה, דסדמונה וליידי מקבת'. הגבר היחיד אותו היא פוגשת הוא כפרי א' שתפקידו במחזה "המלט" הוא לכרות את קברה של אופליה. דורה מבקשת לשנות את הדמויות השקספיריות ולהצילן מבוראן, הגבר שיצר אותן ובלעדיו אין להן קיום. דורה חושפת אותן לטקסטים כמו "בית בובות" של איבסן או "סקסטים" של הלן סיקסו, מוכיחה להן שדמויות נשיות ונשים בכלל יכולות לעזוב את הגבר שלהן, ומנסה לחבר אותן אל נשיותן ועצמיותן ועל ידי כך לגרום להעצמה נשית. היא כמעט ומצליחה במטרתה כאשר ליידי מקבת', האישה השווה בכוחה לגבר, מוכנה לנסות זאת על ידי שינוי הטקסט שלה. אופליה גם היא מוכנה לנסות לשנות את גורלה אך לבסוף שתיהן מתחרטות ונשארות נאמנות לבורא שלהן. באשר לדורה, היא עוברת אל הקומדיה יחד עם כפרי א' כשהיא מחליטה להיות פחות טרגית ולהרפות ממרדפה אחר שינוי הדמויות.
 
ובכל זאת – תיאטרון מעורר, מחדש ונשי
על אף הסוף הטוב והרע של ההצגה, שכן מחד דורה לא הצליחה במטרתה ומאידך מצאה את אהבתה במקום אחר, ההצגה לא השאירה אותי אדישה. ההצגה כתובה ומבוימת באופן מדויק ביותר. אך מעבר לאסתטיקה התיאטרונית ההצגה העלתה בי המון שאלות. ראשית, איך כאישה אף פעם לא קראתי את הדמויות הנשיות של שקספיר ככאלו המושתקות על ידו? איך גם אני הלכתי בעיניים עצומות אחר גדול המחזאים ולא הרהרתי לרגע באופן בו הוא מטפל בנשים? ומן הצד השני אולי שקספיר רק משמש כמתווך בינינו לבין התקופה האליזבתנית, כאשר יצירות תיאטרון פרי עטו רק מבטאות את היחס של תקופתו אל נשים, ולא את דעותיו שלו?
ההצגה לא השאירה אותי אדישה גם בגלל תוכנה וגם מאחר והיא התקשרה לי עם העבודה שלי באחת מקבוצות התיאטרון שלי של נערות בסיכון. קבוצה תיאטרון ייחודית זו העלתה לפני מספר חודשים הצגה שהאמירה שלה הייתה "אני לא אתן שיתייחסו אליי כמו אל זבל רק כי אני אישה". כיום נשים מודעות יותר ליכולת שלהן להתנגד להתנהגות משפילה כלפיהן אך על אף שהנערות מודעות לכך אין זה אומר שהן אכן מיישמות זאת בחייהן. עקב כך, הן הרגישו את הצורך לעלות על הבמה עם הצגה שתעביר את המסר הזה, על אף שיכלו לבחור לעסוק בכל נושא אחר.
כשהגעתי אל הקבוצה לא הגעתי עם אג'נדה פמיניסטית או אג'נדה בכלל ואפילו הופתעתי שזו האמירה אותה רצו להעביר לקהל. כנערות בחברה מפלה הן רוצות ליצור להן עתיד אחר בו הן שוות יותר ממה שמייעד אותן הגבר/הבורא. ההצגה, תוצר תהליך ארוך בו למדו על תיאטרון בכלל ועל עקרונות תיאטרון אילו ואחרים, מבקשת להראות כיצד נשים חזקות של ימינו, בעלות בתי קפה, בעלות ממון, בלייניות, ציירות ועוד, עדיין מופלות לרעה אך לבסוף עוזרות זו לזו. בדומה להצגה "דורה…" גם הצגת תיאטרון זו מבקשת מהקהל להסתכל על המציאות מנקודת מבט אחרת. אולם בשונה ממנה, נערות הקבוצה עדיין מאמינות בעתיד טוב יותר, בו נשים אינן רודפות אחר שוויון ואישור המין הגברי אלא תומכות זו בזו ומודעות לכוחן האמיתי.

Comments are closed